רילוקיישן והורות צעירה: כשהחיים משתנים בשני מישורים במקביל

האדם בתוך קשרים ומערכות חיים

האדם אינו מתקיים בוואקום. תחושת יציבות, זהות וביטחון נבנות מתוך קשרים, שגרה והקשר תרבותי וחברתי. כאשר אדם חווה שינוי משמעותי באחד מהמרכיבים הללו, המערכת כולה מושפעת. רילוקיישן הוא דוגמה מובהקת לכך, אך כאשר הוא מתרחש במקביל להורות צעירה, מדובר במפגש בין שני משברי חיים עמוקים. מחקרים בתחום ההגירה מצביעים על כך שמעברים בין מדינות מערערים תחושת שייכות וזהות (Bhugra, 2004). כאשר מתווסף לכך שלב התפתחותי כמו הורות ראשונית, המורכבות הרגשית והתפקודית גדלה באופן משמעותי.

מעבר לכך, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתחושת שייכות חברתית היא אחד המרכיבים המרכזיים לבריאות נפשית ורווחה כללית, במיוחד בתקופות מעבר ושינוי (Tay & Diener, 2011). כאשר תחושת השייכות נפגעת, עולה הסיכון לתחושות של בדידות, חוסר יציבות ואף מצוקה נפשית. לכן, הבנה של האדם כחלק ממערכות חיים רחבות היא בסיס מרכזי לעבודה טיפולית אפקטיבית.

במרכז מעבר אנו מלווים משפחות בתהליכי מעבר מורכבים מתוך הסתכלות רחבה על מכלול החיים.

רילוקיישן – משבר הסתגלות

רילוקיישן הוא מעבר גיאוגרפי אך גם מעבר פסיכולוגי. הוא כולל הסתגלות לשפה חדשה, תרבות שונה ולעיתים גם שינוי במעמד התעסוקתי והחברתי. רילוקיישן אינו רק מעבר פיזי אלא שינוי עמוק במערכות חיים. הוא כולל הסתגלות לשפה חדשה, תרבות שונה ולעיתים גם שינוי במעמד התעסוקתי והחברתי. תהליך זה עשוי להוביל לתחושות של בדידות, אובדן שליטה וירידה בתחושת המסוגלות בנוסף, אובדן מערכות התמיכה הטבעיות כמו משפחה וחברים מחזק את תחושת הבידוד. האדם נדרש לבנות את עצמו מחדש בתוך מציאות לא מוכרת, כאשר לעיתים גם התפקידים החברתיים והתעסוקתיים משתנים (Bhugra, 2004).
מעבר למדינה אחרת משפיע לעיתים גם על הקריירה. אחד מבני הזוג עשוי להפסיק לעבוד או לעבוד בתחום אחר, דבר שמשפיע על תחושת הערך והזהות (Super,1980).

בהיבט נוסף, רילוקיישן מעלה גם שאלות של זהות תרבותית ושייכות, במיוחד כאשר יש פער בין הזהות הקודמת לבין הסביבה החדשה. מחקרים מצביעים על כך שתהליכי אקולטורציה, כלומר הסתגלות לתרבות חדשה, עשויים להיות מלווים במתח נפשי, בלבול ואף קונפליקט פנימי בין זהויות (Berry, 2005). תהליכים אלו משפיעים גם על תחושת המסוגלות וגם על היכולת להשתלב חברתית ותעסוקתית במדינה החדשה.

בהיבט נוסף, רילוקיישן מעלה גם שאלות של זהות תרבותית ושייכות, במיוחד כאשר יש פער בין הזהות הקודמת לבין הסביבה החדשה. הסתגלות לתרבות חדשה, עשויים להיות מלווים במתח נפשי, בלבול ואף קונפליקט פנימי בין זהויות (Berry, 2005). תהליכים אלו משפיעים גם על תחושת המסוגלות וגם על היכולת להשתלב חברתית ותעסוקתית במדינה החדשה.

במרכז מעבר אנו מסייעים בבניית תחושת יציבות מחדש דרך ליווי רגשי, תעסוקתי ומיצוי זכויות.

הורות צעירה- משבר התפתחות

הורות צעירה היא שלב התפתחותי משמעותי המתואר בספרות כמשבר נורמטיבי על רצף החיים. שלב זה קשור בהתפתחות תחושת מסוגלות הורית וזהות משפחתית (1986,Erikson). צד תחושת המשמעות, רבים חווים עומס רגשי, עייפות, חרדה ולעיתים גם בדידות. כאשר תהליך זה מתרחש ללא רשת תמיכה טבעית כגון משפחה מורחבת או חברים קרובים, עולה הסיכון למצוקה רגשית ואף לדיכאון וחרדה. במצבים אלו יש חשיבות גבוהה לליווי מקצועי המאפשר עיבוד רגשי ובניית משאבים.

בנוסף, אחר לידה ישנם ששינויים הורמונליים, עומס תפקודי וחוסר שינה משפיעים באופן ישיר על הוויסות הרגשי ועל תחושת המסוגלות ההורית (O’Hara & McCabe, 2013).כמו כן, בנוסף, הורות צעירה מלווה לעיתים בפער בין הציפיות החברתיות לבין המציאות היומיומית, דבר שעשוי להוביל לתחושת כישלון או אשמה.

במרכז מעבר אנו מעניקים ליווי רגשי מותאם להורים צעירים בהתמודדות עם עומס החיים.

משברי חיים נפגשים

כאשר רילוקיישן והורות צעירה מתרחשים יחד, נוצר עומס כפול על המערכת הנפשית. מצד אחד, אובדן היציבות החיצונית, ומצד שני, דרישות חדשות ואינטנסיביות של הורות. בני הזוג נדרשים להתמודד עם עומס תפקודי ורגשי, ולעיתים נוצרים מתחים סביב חלוקת תפקידים, בדידות או פערים בהסתגלות. נמצא כי מערכות זוגיות בתקופות מעבר נמצאות בסיכון גבוה יותר לקונפליקטים אך גם עשויות להתחזק כאשר יש תמיכה מתאימה. במרכז מעבר אנו עובדים עם זוגות ומשפחות לחיזוק הקשר והתמודדות משותפת עם האתגרים (Bhugra, 2004). עומס מצטבר של מספר גורמי סטרס במקביל מעלה את הסיכון למצוקה נפשית באופן משמעותי יותר מאשר כל גורם בפני עצמו (Lazarus & Folkman, 1984). המשמעות היא שכאשר מספר משברי חיים מתרחשים יחד, נדרש מענה רחב ולא רק רגשי, אלא גם תפקודי וחברתי.

למרות המורכבות, מפגש בין משברי חיים יכול גם להוות הזדמנות לבניית זהות חדשה ומשמעותית. ליווי מקצועי מאפשר להפוך את המשבר לתהליך של הסתגלות וצמיחה.

יכולת ההתמודדות עם משברים תלויה לא רק במשאבים פנימיים אלא גם בגישה למשאבים חיצוניים ותמיכה סביבתית (Bonanno, 2004). כאשר האדם מקבל מענה רחב הכולל תמיכה רגשית, יציבות תעסוקתית ומיצוי זכויות, מתאפשרת תנועה הדרגתית מהישרדות לצמיחה.

במרכז מעבר אנו מלווים אנשים ומשפחות במסע מהתערערות ליציבות וצמיחה.

רשימת מקורות

Bhugra, D. (2004). Migration and mental health. Acta Psychiatrica Scandinavica, 109(4), 243–258

Berry, J. W. (2005). Acculturation: Living successfully in two cultures. International Journal of Intercultural Relations, 29(6), 697–712

Bonanno, G. A. (2004). Loss, trauma, and human resilience. American Psychologist, 59(1), 20–28

Erikson, E. H. (1968). Identity: Youth and crisis. Norton

Lazarus, R. S., & Folkman, S. (1984). Stress, appraisal, and coping. Springer

O’Hara, M. W., & McCabe, J. E. (2013). Postpartum depression. Annual Review of Clinical Psychology, 9, 379–407

Super, D. E. (1980). A life-span, life-space approach to career development. Journal of Vocational Behavior, 16(3), 282–298

Tay, L., & Diener, E. (2011). Needs and subjective well-being. Journal of Personality and Social Psychology, 101(2), 354–365