מעבר לאימהות הוא אחד השינויים המשמעותיים בחייה של אישה. גם כאשר מדובר בחוויה רצויה ומשמחת, מדובר בתקופה שמביאה איתה שינויים עמוקים – בגוף, בזהות האישית, בזוגיות ובמערכות היחסים. עבור נשים רבות זו תקופה מרגשת, אך גם מורכבת ומטלטלת.
כאשר ברקע קיימת פוסט־טראומה מורכבת (Complex Post-Traumatic Stress Disorder – CPTSD), המעבר לאימהות עשוי להיות מאתגר עוד יותר. במצב כזה נפגשים למעשה שני תהליכים משמעותיים: מצד אחד ההשלכות של טראומה מתמשכת מן העבר, ומצד שני אחד ממעברי החיים העמוקים ביותר.
הספרות המחקרית בנושא עדיין מצומצמת יחסית, אך יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהמפגש בין טראומה מורכבת לבין המעבר להורות עשוי לעורר אתגרים רגשיים ייחודיים.
מהי פוסט-טראומה מורכבת
פוסט־טראומה מורכבת מתפתחת לרוב בעקבות חשיפה ממושכת או חוזרת למצבים טראומטיים, במיוחד כאשר הם מתרחשים בתוך מערכות יחסים קרובות. חוויות כמו התעללות בילדות, הזנחה רגשית מתמשכת או מערכות יחסים פוגעניות עלולות להשאיר השפעה עמוקה לאורך החיים.
בשונה מהפרעת דחק פוסט־טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder – PTSD), המתמקדת בעיקר באירוע טראומתי יחיד או מספר מוגבל של אירועים. בעוד שפוסוט טראומה מורכבת הינה חיוויה חוויה טראומטית נישנת אשר מותירה תחושת איום מתמשכת ומשפיעה גם על תחומים רחבים יותר של החיים.
לעיתים היא קשורה לקשיים בוויסות רגשי, תחושת ערך עצמי פגועה, וקושי לבטוח באחרים או ליצור קשרים קרובים ובטוחים. אלו אינם רק סימפטומים רגעיים – אלא לעיתים דפוסים שנבנו לאורך שנים של חוויות פוגעניות.
להפוך לאמא
גם ללא רקע של טראומה, המעבר לאימהות הוא תקופה רגישה במיוחד מבחינה נפשית. מדובר בשלב שבו זהות חדשה מתגבשת – לצד שינויים פיזיים, הורמונליים וחברתיים.
התקופה שלאחר הלידה מאופיינת לעיתים בעייפות רבה, חוסר ודאות ותחושת אחריות עמוקה כלפי תינוק חדש. עבור נשים רבות זו גם תקופה צפיה, מבלבלת ולעיתים פוגעת בתחושת הביטחון העצמי: האם אני אמא טובה? האם אצליח לתת לילד שלי את מה שהוא צריך?
במצבים אלו, חוויות עבר עשויות לקבל משמעות חדשה.
להפוך לאמא בצל הטראומה
עבור נשים עם פוסט־טראומה מורכבת, המעבר לאימהות עשוי לעורר מחדש זיכרונות, רגשות או חוויות מהעבר. לעיתים מדובר בתחושות של פחד לא מודע מפגיעה, ספקות עמוקים בנוגע למסוגלות ההורית, או חשש מחזרה על דפוסים משפחתיים קודמים.
במובן מסוים, מדובר במפגש בין שני משברי חיים:
המשבר הטראומטי מן העבר, והמשבר ההתפתחותי שמביאה איתה ההורות.
זה לא אומר שהאימהות עצמה היא טראומטית, אלא שהיא יכולה להיות נקודת זמן שבה חוויות עבר עולות מחדש. לעיתים דווקא הקרבה לתינוק והאחריות כלפיו מעוררות שאלות עמוקות על ילדות, על דפוסי קשר ועל חוויות מוקדמות.
חשוב לומר שגם כאשר עולות תחושות מורכבות, הן אינן מעידות על כישלון כהורה. לעיתים הן דווקא חלק מתהליך עמוק של עיבוד וחיפוש אחר דרך חדשה להיות בעולם ובקשר.
למרות החשיבות של הנושא, המחקר על הקשר בין פוסט־טראומה מורכבת לבין המעבר לאימהות עדיין מצומצם יחסית. מרבית המחקרים בתחום הטראומה התמקדו במשך שנים בפוסט־טראומה “קלאסית”, ורק בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת ההבנה לגבי ההשפעות הייחודיות של טראומה מתמשכת.
עם זאת, המחקרים הקיימים מצביעים על כך שנשים עם היסטוריה של טראומה עשויות להיות רגישות יותר למצוקה רגשית בתקופת ההיריון והלידה, ולעיתים גם לחוות קשיים גדולים יותר בהסתגלות הראשונית לתפקיד ההורי.
לצד זאת, חשוב לציין שהתמונה מורכבת. רבות מהנשים שחוו טראומה מצליחות לפתח קשר עמוק ומיטיב עם ילדיהן, ולעיתים דווקא ההורות מהווה עבורן חוויה מתקנת ומשמעותית.
טיפול ותמיכה מותאמים בתקופת המעבר לאימהות
כאשר קיימת היסטוריה של טראומה, תמיכה רגשית בתקופת המעבר לאימהות יכולה להיות משמעותית במיוחד. טיפול רגשי המותאם לעבודה עם טראומה עשוי לסייע בפיתוח יכולת וויסות רגשי, בהבנה של דפוסי עבר ובהתמודדות עם תחושות מורכבות שעולות בתקופה זו. עבור חלק מהנשים, גם עיבוד של חוויית הלידה עצמה עשוי להיות מרכיב חשוב בתהליך, במיוחד כאשר הלידה נחוותה כאירוע מטלטל או כאשר היא מפעילה מחדש חוויות טראומטיות מוקדמות. בנוסף לכך, עבודה טיפולית המתבססת על מודל פסיכוסוציאלי מאפשרת להתבונן לא רק בחוויה הנפשית הפנימית, אלא גם בהקשר הרחב של חיי האישה – מערכות היחסים שלה, מקורות התמיכה העומדים לרשותה והאתגרים החברתיים והמשפחתיים שהיא מתמודדת איתם בתקופה זו. שילוב בין טיפול רגשי, עיבוד לידה והתבוננות רחבה בהקשרי החיים יכול ליצור מרחב המאפשר לאם לפתח תחושת ביטחון ומסוגלות בתוך תהליך ההורות המתהווה.
במרכז מעבר אנו מציעים טיפול רגשי לנשים בתקופות מעבר ומשברי חיים, מתוך גישה פסיכוסוציאלית הרואה את האדם בתוך ההקשרים הרחבים של חייו ומבקשת ללוות נשים בתהליכי עיבוד, צמיחה ובניית קשר בטוח יותר עם עצמן ועם ילדיהן.
רשימת מקורות
Brewin, C. R. (2020). Complex post-traumatic stress disorder: A new diagnosis in ICD-11. BJPsych Advances
Maercker, A., Brewin, C. R., Bryant, R. A., et al. (2022). Diagnosis and classification of disorders specifically associated with stress: Proposals for ICD-11. World Psychiatry.
World Health Organization. (2019). International classification of diseases (ICD-11)
Lapointe, G., et al. (2025). Trauma exposure and perinatal mental health outcomes. Journal of Affective Disorders
Miller, E., et al. (2024). Trauma and maternal mental health during the transition to motherhood. Journal of Traumatic Stress
Tambelli, R., et al. (2015). Maternal trauma and the mother-infant relationship. Frontiers in Psychology