איך זה פוגע בנו בקריירה ומה אפשר לעשות
במהלך השנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מגלים את המחיר הסמוי של הפרפקציוניזם.
מה שנשמע כמו תכונה חיובית- שאיפה למצוינות, מקצועיות, ירידה לפרטים עלול להפוך למלכודת שקטה שמובילה ללחץ, הימנעות, קיפאון ותחושת “אני לא מספיק”.
למה דווקא אנשים מצטיינים נתקעים?
רבים מתארים את עצמם כ”שואפים גבוה” או “פרפקציוניסטים”, אבל בפועל חווים תקיעות, קושי להתקדם, ולעיתים אפילו חרדה חברתית.
הרי אם אני מצטיין, למה אני תקוע?
האמת היא שפרפקציוניזם הופך לבעיה כשהערך העצמי שלנו תלוי בתוצאה:
“אם זה לא מושלם – אני לא שווה מספיק.”
בעבודה זה מתבטא בחשש לטעות, ביקורת עצמית מוגזמת, ופחד ש”יראו שאני לא באמת טובה כמו שחושבים”.
הקשר בין פרפקציוניזם לחרדה חברתית
אנשים פרפקציוניסטים שואפים תמיד להיות “נכונים”, “מדויקים”, “מושלמים”.
כשזה קורה מול אנשים אחרים זה כבר נוגע בחרדה חברתית.
מחקרים מראים שהשילוב בין פרפקציוניזם לחרדה חברתית יוצר מעגל שמזין את עצמו:
הרצון להיראות טוב מוביל אל לחץ מוגבר
הלחץ מוביל הימנעות מפעולה
ההימנעות מובילה תחושת כישלון ואשמה
כך נוצר מעגל שמוביל לדחיינות, לא כי אנחנו עצלנים אלא כי אנחנו מפחדים.
דחיינות היא לא עצלנות
אנשים פרפקציוניסטים לרוב לא “דוחים דברים כי לא בא להם”, אלא כי הם רוצים לעשות אותם מושלם.
כשיש פחד להיכשל או להיראות לא מספיק טוב, המוח אומר:
“נחכה לרגע הנכון.”
אבל הרגע הזה לא מגיע.
התוצאה:
עומס, לחץ, והרגשה של תקיעות דווקא אצל אנשים מוכשרים ושאפתניים.
איך זה משפיע על הקריירה?
קושי לשלוח קו”ח או לפנות להזדמנויות חדשות.
פחד מחשיפה או שיווק עצמי.
נטייה לעבוד שעות נוספות כדי להוכיח את עצמנו.
ביקורת עצמית שלא נגמרת.
ומה אפשר לעשות?
זהו את הדפוס:
שימו לב מתי פרפקציוניזם עוצר אתכם. באילו מצבים אתם דוחים דברים? מה אתם אומרים לעצמכם?עברו מחשיבה של הצלחה/כישלון לחשיבה של ערכים:
במקום “אני חייבת להצליח”, שאלו “איך אני יכולה לפעול בדרך שמשקפת את הערכים שלי -כנות, יצירתיות, מקצועיות?”תרגלו התחלה לא מושלמת:
התחילו בקטן. לא כל פרויקט חייב להיות מבריק מהשנייה הראשונה.חשיפה עדינה למצבים חברתיים:
התחייבו לצעדים קטנים- לשאול שאלה בישיבה, לפרגן לקולגה, או לדבר עם מנהלת על רעיון חדש.עבדו גם דרך הגוף:
מתח הוא לא רק בראש. עצרו ל-30 שניות, קחו נשימה עמוקה לבטן, שימו לב מה אתם מרגישים בגוף, והחזירו את עצמכם לכאן ועכשיו.
פרפקציוניזם, חרדה חברתית ודחיינות – שלושתם יושבים על אותו צורך עמוק: להיות “מספיק טוב”.
שינוי מתחיל לא כשהכול מסתדר, אלא כשאנחנו לומדים לפעול גם כשלא מושלם.
לא שלמות אלא נוכחות, גמישות, וחמלה.
כותבת:
שני שמשיאן, מייסדת שותפה מרכז מעבר
עובדת סוציאלית קלינית
מטפלת CBT ו-ACT.