למה שלמות היא דווקא לא היעד
או לחילופין….
כשאמא מפסיקה לנסות להיות מושלמת: מתחיל להיבנות הקשר האמיתי.
“אני מרגישה שאני לא עושה את זה נכון” היא אומרת, והקול שלה נשבר ואז ממשיכה
“אני מתעצבנת, אני לא נהנית כמו שחשבתי, ואני כל הזמן מרגישה שאני נכשלת”
אני שומעת את המטופלת שלי מדברת על הקושי שלה בעולם האמהות ומאחוריי אני שומעת את הקול של ויניקוט לוחש שאולי דווקא כאן מתחילה האימהות הטובה דיה.
נוכחת, אנושית, מגיבה, לפעמים טועה ולפעמים מתקנת.
אנחנו חיות בעידן שבו ההורות מצולמת, מתועדת ומשווה את עצמה כל הזמן לאחרות.
התוצאה היא לא פעם תחושת כישלון מתמשכת: אם אני לא שלווה מספיק, לא מתמלאת באהבה מיד, לא מצליחה “להנות מכל רגע” נראה שאני לא בסדר.
אבל דווקא המקום הזה, שבו האם חווה את הפער בין האידיאל למציאות, הוא המקום שבו נולדת האם הטובה דיה.
בין אידיאל למציאות
האימהות הצעירה מוצאת את עצמה לא פעם בתוך מערבולת של תפקידים, רגשות וציפיות.
יש אידיאל פנימי (האמא שאני רוצה להיות), ואליה מצטרפים הקולות החיצוניים (המשפחה, החברה, המדיה.( כשהאם מנסה לעמוד בציפייה להיות מושלמת, היא נאלצת לדכא חלקים שלמים מתוכה (את העייפות, הכעס, חוסר הסבלנות, הגעגוע לעצמה שלפני). והתוצר של אלו הוא אם שחווה את עצמה כלא מספיקה. וכך נוצר פער בין האידיאל ההורי (the idealized mother) לבין העצמי האמיתי (the true self) שלה. הפער הזה מוליד חרדה ואשמה אימהית (maternal guilt). רגשות שמרחיקים אותה מעצמה ומהתינוק. כי כשהאם עסוקה בלשפוט את עצמה, היא מתקשה להיות במגע אמיתי עם מה שמתרחש כאן ועכשיו.
הפער הזה עלול לעורר אשמה אימהית, שמופיעה כשהאם חווה את עצמה כלא מספיקה.
היא מנסה לפצות דרך שליטה בדברים שמרגישים לה מוחשיים (לו”ז, אוכל, שינה). אבל כתוצאה מהרצון לשלוט במה שרק אפשר האם מאבדת את הגמישות ואת האפשרות להקשיב באמת לעצמה ולתינוקה.
כשהשלמות הופכת למטרה, הקשר האמיתי והאינטואיטיבי נפגע.
ויניקוט: “אם טובה דיה” וחשיבות התסכול המותאם
דונלד ויניקוט, פסיכואנליטיקאי בריטי, הציע מבט אחר לגמרי: תינוק אינו זקוק לאם מושלמת, אלא לאמא טובה מספיק (דיה). אם שמתחילה בתחושת התאמה כמעט מלאה לצרכיו בתחילת חייו (אנו מכירים זאת בזמנים שנקראים בישראל “משכב לידה” בהם האם נרפאת מהחוויה הגופנית של הלידה וגם בזמן זה נרקם הקשר עם תינוקה). תוך יצירת סביבה יציבה, בטוחה ותומכת.
בהדרגה עם החודשים שעוברים, דרך הפספוסים הקטנים האם מאפשרת לתינוק לפגוש תסכול במידה שניתן לשאת. וויניקוט כינה זאת “תסכול מותאם” (optimal frustration). התסכול הזה, שהוא בלתי נמנע אך מדוד, הוא שמאפשר לתינוק לפתח את היכולת לווסת את עצמו, להכיר בהבדל שבינו לבין האחר, ולפתח אמון בעצמו ובעולם, ולגדול.
האם הטובה דיה היא אם שמסכימה להיות אנושית. היא לא נמדדת בכמות הפעמים שטעתה, אלא ביכולת שלה לחזור לקשר אחרי פספוס. וכך, דרך תהליך של “נפילה ותיקון”, נבנה מרחב של אמון הדדי בין אם לתינוק, ובין האם לעצמה.
הטיפול כאפשרות להחזקה גם של חוסר השלמות
במרחב הטיפולי, נשים רבות מביאות את קול הביקורת הפנימי שלהן. אותו קול שמודד, משווה, משחזר חוויות ילדות של “להיות טובה מספיק בשביל שיאהבו אותי”. כשהאם הצעירה פוגשת בטיפול מקום שבו מותר לה להיות לא מושלמת, להרגיש מוצפת, מתוסכלת, אפילו לא לרצות להיות עם התינוק לרגע. היא חווה החזקה אמיתית.
המטפלת מחזיקה עבור האם את האפשרות להיות “טובה דיה” גם בחדר הטיפול:
לא להבין הכול, לא להיות תמיד רגועה או חכמה, אבל להמשיך להיות בקשר.
מתוך החוויה הזו, האם לומדת בהדרגה לשאת את עצמה על החולשות, על הספקות, על הפחדים. ומשם, היא יכולה לשאת גם את ילדה באופן שלם ואמיתי יותר.
הטיפול מאפשר לאם לחוות יחסי העברה (transference) שבהם היא עשויה לשחזר את החוויה מול דמות אימהית או שיפוטית, ודרך הקשר הנוכחי מתאפשר תיקון. המטפלת עצמה, באופן בלתי נמנע, אינה מושלמת אך נותרת נוכחת, מגיבה, מתעניינת. כך נוצר מרחב של למידה רגשית: אפשר לטעות, ועדיין להישאר בקשר.
כשאם צעירה מצליחה לחוות זאת, היא מתחילה להרפות מהשאיפה להיות “האמא הנכונה” ולפגוש את עצמה כאמא אמיתית. אמא שמרגישה, שכועסת לפעמים, שמצטערת, שמתקנת. אמא שמבינה שהאהבה שלה אינה נמדדת בהיעדר טעויות, אלא ביכולת לשוב ולהיות שוב ושוב.
הורות חיה, לא מושלמת
הורות טובה דיה אינה שואפת להסיר כל כאב, אלא להישאר קרובה גם כשכואב.
היא מאפשרת חיים רגשיים עשירים ותנודתיים, כאלה שבהם יש מקום גם לכעס, גם לעייפות וגם לאהבה והכי חשוב היא מאפשרת הורות תוך כדי למידה. הורות תוך כדי חוסר שלמות.
היא משחררת את האם מהצורך להיראות מושלמת, ומזמינה אותה להיות פשוט נוכחת.
אולי שם, בדיוק ברגע שבו היא מפסיקה לנסות להיות “האמא הנכונה” היא מתחילה להיות האמא הכנה שהיא והחזרה שהיא יכולה להיות.
כותבת:
הילה יגיל סוכוי
מנהלת מרכז מעבר
עובדת סוציאלית קלינית
מטפלת CBT , EMDR.