מאמרים

 מאת מרכז מֵעֵבֶר

מרכז מעבר - טיפול רגשי לאנשים שרוצים מעבר

עדי גץ – מייסדת שותפה ומטפלת במרכז מעבר

למאמר

מה זה טיפול סוציאלי (הטיפול של המרכז שלנו) ולמה הוא הטיפול הרלוונטי עבורך?

טיפול סוציאלי הוא תהליך טיפולי המשלב בין טיפול רגשי מעמיק לבין עבודה ממוקדת בשיפור מצבו המעשי של האדם בתחומים כמו תעסוקה, ניהול כלכלי, מערכות יחסים ומימוש זכויות.
מדובר בגישה אינטגרטיבית, הנשענת הן על עקרונות של טיפול נפשי (כגון עיבוד רגשי, חיזוק כוחות ומשאבים, שינוי דפוסי חשיבה) והן על כלים מעשיים המסייעים לאדם להתמודד עם אתגרי היומיום.
הטיפול הסוציאלי מבוסס על שיטות טיפול חדשניות המבוססות על גישות פסיכודינמיות, קוגניטיביות-התנהגותיות, טיפול בטראומה ועוד, תוך התאמה אישית לצרכים של כל אדם. הייחוד של טיפול זה הוא בראייה המערכתית-כוללנית: הוא אינו עוסק רק בנפש או רק בפרקטיקה – אלא מחבר בין השניים, מתוך הבנה שהקושי הרגשי אינו מנותק מנסיבות החיים החומריות, החברתיות והמשפחתיות של האדם. טיפול סוציאלי פרטי מתמחה בשלושה תחומים עיקריים:

 1. ניהול תיק (meneger case) ניהול תיק בטיפול סוציאלי פרטי מתייחס לגישה כוללנית להתערבות, שבה המטפל מבצע הערכה מקיפה של כלל תחומי החיים של האדם – מצב אישי, משפחתי, כלכלי, תעסוקתי, בריאותי וחברתי. בניגוד לטיפול רגשי צר, ניהול התיק מאפשר לבחון כיצד גורמים מערכתיים )כמו הבירוקרטיה, שוק העבודה או מערכות תמיכה משפחתיות( משפיעים על הקושי של האדם.
לאחר הערכה זו, המטפל והמטופל בונים יחד תכנית פעולה מותאמת אישית, הכוללת ליווי בתהליכים בירוקרטיים, הפנייה לגופים רלוונטיים, ייעוץ בנושאי זכויות, ולעיתים אף תיווך מול מוסדות. בטיפול פרטי, ניהול התיק אינו מוגבל לפרקי זמן קצובים או נהלים נוקשים, ולכן מאפשר מענה רגיש, יצירתי וגמיש לצרכים דינאמיים.

 2. טיפול בגישה פסיכו-סוציאלי- שילוב בין תחומי טיפול- רגשי, תעסוקתי, כלכלי ומיצוי זכויות הגישה הפסיכו-סוציאלית רואה את האדם כחלק ממערכות חברתיות רחבות: משפחה, עבודה, חברה וכלכלה.
הטיפול מתמקד לא רק בעיבוד רגשי אלא גם בשיפור התנאים הממשיים של החיים.
לדוגמה, מטופלת המתמודדת עם דיכאון בעקבות גירושין לא תקבל רק תמיכה רגשית, אלא גם סיוע במציאת דיור, הכשרה מקצועית או תיווך מול גורמי רווחה. נבחנים הרגלי צריכה, נבנית תכנית לניהול תקציב ולעיתים מתבצע תיווך עם מוסדות פיננסיים.
לצד אלו, ניתן מענה רגשי המלווה את תהליכי השינוי.
השילוב בין התחומים מאפשר למטופל לא רק “לדבר על הבעיה” אלא לפעול לפתרונה באופן יש יר – מה שמחזק את תחושת המסוגלות ויוצר שינוי יציב ועמוק יותר.
גישה זו מחזקת את תחושת הסוכנות של האדם – היכולת לפעול בעולם באופן אפקטיבי.

 3.  טיפול תעסוקתי אחת מייחודיותו של הטיפול הסוציאלי הפרטי היא השילוב בין טיפול רגשי לתעסוקה. בטיפול תעסוקתי, העובד הסוציאלי מסייע בזיהוי כישורים, חיזוק ביטחון עצמי תעסוקתי, ליווי בכתיבת קורות חיים ובהתמודדות עם ראיונות. לצד זאת נעשית הערכת חסמים פנימיים וחיצוניים, הגדרת הערכים והמשמעות של האדם וכן המניע הפנימי עליו מתבסס הצורך לתעסוקה אצל האדם.
התעסוקה משמשת ככלי תרפויטי בפני עצמו להתמודדות עם משברי חיים, שיפור המסוגלות העצמית ואיכות החיים.

מה זה עובד סוציאלי קליני? ומה ההבדל בין פסיכולוג לעובד סוציאלי קליני?

הבדלים בין טיפול סוציאלי לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בעוד שכל שלושת התחומים – עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה – נוגעים בעבודה עם מצוקה נפשית, קיים הבדל משמעותי בגישה ובאופי ההתערבות.
טיפול פסיכולוגי מתמקד לרוב בתהליכים פנימיים, רגשות, דפוסי התקשרות ועיבוד חוויות עבר; טיפול פסיכיאטרי עוסק באבחון והתוויה של טיפול תרופתי; ואילו טיפול סוציאלי קליני שואף להבין את האדם בתוך ההקשרים הסביבתיים והחברתיים שלו, ולשלב התערבות רגשית עם התערבות מערכתית. לדוגמה, עובד סוציאלי יכול לסייע לאדם שחווה דיכאון לא רק דרך טיפול שיחתי, אלא גם באמצעות חיבור לשירותי דיור, תמיכה בתעסוקה, ייעוץ כלכלי, ועבודה עם בני המשפחה. כך נוצר טיפול שלם, שלא רק מרכך את הסימפטומים אלא מסייע בפועל לבניית חיים יציבים ומתפקדים. יתרון זה בולט במיוחד במצבי משבר חיים, בהם יש צורך במענה מידי, רחב ומותאם.
עובד סוציאלי קליני טיפול סוציאלי פרטי ניתן ע”י עובד סוציאלי קליני.
עובד סוציאלי קליני בישראל הוא בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני עם התמחות קלינית, ולעיתים גם הכשרות נוספות בתחומי טיפול ספציפיים בפסיכותרפיה – כמו טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול בטראומה, ,CBT טיפול קבוצתי ועוד. מעבר להכשרה האקדמית, תנאי הסף לרישום כעובד סוציאלי קליני כוללים גם שעות רבות של הדרכה מקצועית, ניסיון מעשי בטיפול, ולעיתים רישוי ממשרד הרווחה או משרד הבריאות, בהתאם למסגרת.
מדובר במקצוע הדורש מחויבות עמוקה לערכים אתיים – כמו שמירה על סוד יות, כבוד האדם, אוטונומיה, צדק חברתי – לצד הבנה תיאורטית ומעשית של מורכבות חיי האדם.
במרכז שלנו, כל נשות ואנשי הטיפול הם עובדים סוציאליים קליניים מוסמכים במגוון שיטות טיפול .
המטפלים במרכז מחויבים להתפתח לאורך השנים דרך השתלמויות, קבוצות הדרכה וקריאה מתמדת של ספרות מקצועית.
כל אלה מבטיחים טיפול איכותי, עדכני ורלוונטי למציאות החיים המשתנה. אני חווה משבר ששינה לי את החיים , לא מצליח להבין איזה טיפול נכון עבורי? טיפול סוציאלי -טיפול האידיאלי לטיפול במשבר חיים התמודדות עם משבר הוא מצב בו האדם ניצב מול אתגר חדש אך המשאבים הרגשיים והקוגניטיביים שעמדו לרשותו בעבר אינם מספקים עוד. משבר חיים יכול להיות: תאונה, מחלה, פיטורים מהעבודה ,גירושים, ועוד. משבר חיים מטבעו משפיע על מעגלים שונים- מצב הנפשי, הפיזי, המשפחה, העבודה .
במצב כזה נדרש שינוי מהותי – בין אם פנימי או חיצוני – כדי להשיב את תחושת האיזון.
טיפול סוציאלי מותאם למשברים מהסוג הזה, כיוון שהוא מציע גם תמיכה רגשית וגם הכוונה מעשית.
המטפל מסייע לאדם לזהות את הנקודות בהן “התפרקה השליטה”, ולעבוד על בניית מבנה חדש של הבנ ה, תגובה ופעולה.
משבר אישי אינו מתרחש בריק: גירושין, אובדן, פיטורין או גילוי של מחלה – כולם משולבים בתוך הקשר חברתי, כלכלי ותרבותי.
לדוגמה, פיטורין בגיל 50 אינם רק חוויה רגשית – אלא גם ביטוי למדיניות העסקה, לגילנות, או ליחס החברה כלפי שינוי מקצועי מאוחר.
טיפול סוציאלי מציע לא רק הקשבה לקושי – אלא הבנה רחבה של מקורותיו, והכוונה להתמודדות שמעוגנת הן ברגש והן במציאות

אז איך ניראה הטיפול שלכם בתכלס?

מתחילים מאבחון מעמיק של הבעיה, דרכי התמודדות והשפעת הבעיה על תחומי החיים השונים: רגשי, כלכלי, תעסוקתי, משפחתי וחברתי. לאחר מכן בונים תוכנית טיפול ייחודית תוך הגדרת מטרות ויעדים ברורים.
במהלך הטיפול עובדים על המטרות והיעדים שהוצבו תוך שילוב של מגוון שיטות טיפול עדכניות.

טיפול סוציאלי זה לא רק לנזקקים ברווחה?

בעבר, עיקר הפניות לטיפול סוציאלי נבעו ממצבים של עוני, אלימות או התמכרויות. אך כיום, עולה ההכרה בכך שטיפול סוציאלי יכול לשרת גם את האדם “המתפקד”: אנשים עם קריירה, משפחה ותחושת תפקוד, אשר חווים קושי רגשי, תקיעות, שחיקה או משבר זהות. הטיפול הסוציאלי הפרטי פונה גם אליהם – מתוך הבנה שאין צורך “ליפול” כדי לפנות לעזרה, וכי הזכות לרווחה נפשית והגשמה עצמית שייכת לכל אדם, בכל שלב בחיים.
טיפול סוציאלי לעיתים נתפס כ”שירות לרווחה”, וככזה שאינו נוגע לאנשים שרואים עצמם משכילים, עצמאיים או “חזקים”. חשוב לנפץ סטיגמה זו, טיפול סוציאלי פרטי הוא בחירה מודעת של אנשים שמבקשים להרחיב את ההבנה על עצמם, לפתח כלים לחיים של איזון ורווחה, ולמצות את הפוטנצי אל האישי שלהם. ההחלטה לפנות לטיפול כזה אינה ביטוי לחולשה – אלא לבגרות, לאומץ, ולרצון להתמודד באופן פעיל עם אתגרי החיים. המושג רווחה מתייחס למצב בו לאדם יש די משאבים לסיפוק צרכיו הפיזים והנפשיים.
תחושת רווחה מתייחסת לתחושת הרחבה וסיפוק. המחקר בתחום הרווחה מבחין בין שני ממדים מרכזיים: רווחה אובייקטיבית ורווחה סובייקטיבית. רווחה אובייקטיבית נמדדת על פי פרמטרים חיצוניים, כגון רמת הכנסה, דיור נאות, מצב בריאותי, ותנאי תעסוקה.
לעומתה, רווחה סובייקטיבית מתארת את האופן שבו האדם תופס את חייו – עד כמה הוא מרגיש מסופק, שמח, בעל ערך, ומשמעות.
לא תמיד מתקיימת הלימה בין השניים: אדם יכול ליהנות מתנאים חומריים טובים ועדיין לחוות ריקנות, בדידות או חוסר מימוש.
הטיפול הסוציאלי מכיר באבחנה זו, ולכן פועל גם לשיפור התנאים האובייקטיביים וגם לחיזוק תחושת המשמעות והשליטה הסובייקטיבית של האדם על חייו.
שילוב זה הוא מה שהופך את העבודה הסוציאלית לכלי טיפולי רב-עוצמה, שאינו מסתפק בטיפול רגשי מופשט או בעזרה חומרית בלבד. אחד ההיבטים הבולטים בטיפול סוציאלי הוא ההבנה כי שינוי ברווחה אינו נובע רק מהקלה במצוקות החיצוניות אלא גם )ולעיתים בעיקר( משינוי פנימי – בתפיסת העצמי, בבניית תקווה, ובחיזוק תחושת המסוגלות. במהלך תהליך טיפולי, האדם מוזמן לזהות מקומות של תקיעות, חוסר אמון בעצמו, או חוויות עבר שמעכבות אותו – ויחד עם המטפל, לבנות סיפור חיים חדש שמאפשר תנועה קדימה. במקביל, העובד הסוציאלי תומך גם בשיפור התנאים המעשיים: הוא יכול לעזור לאדם לאתר זכויות סוציאליות, לחפש תעסוקה מתאימה או להתמודד עם מערכת הבריאות. אך ייחודו של הטיפול הס וציאלי טמון בשילוב של עשייה מעשית עם עיבוד רגשי: לא רק לתקן את המציאות, אלא גם לשפר את איכות החיים. לעבו*ד על הסרת חסמים פנימיים חיצוניים במקביל.
בכך, נבנית רווחה נפשית יציבה ועמוקה יותר, שמבוססת על תחושת שייכות, מסוגלות והבנה עצמית.

פרפקציוניזם, חרדה חברתית ודחיינות:

איך זה פוגע בנו בקריירה ומה ניתן לעשות?

למאמר

פרפקציוניזם, חרדה חברתית ודחיינות: איך זה פוגע בנו בקריירה ומה ניתן לעשות?
במהלך השנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מגלים את המחיר הסמוי של הפרפקציוניזם.
מה שנתפס הרבה פעמים כתכונה חיובית – שאיפה לשלמות, מקצועיות, ירידה לפרטים- הופך למלכודת שקטה שעלולה להוביל לקיפאון, הימנעות, ותחושת חוסר מימוש, בחיים האישיים והמקצועיים.

למה דווקא אנשים מצטיינים מרגישים לפעמים הכי תקועים?

הרבה אנשים מתארים את עצמם כ”שואפים גבוה”, “רוצים לעשות את הדבר הנכון”, “פרפקציוניסטים”, כל מה שצריך כדי להצליח. אבל לא פעם, חווים תקיעות, לחץ חברתי, קושי להתקדם, בעיקר בעבודה ובקריירה.

למה זה קורה? הקשר בין חרדה חברתית לפרפקציוניזם:

מעגל שמנציח את עצמו: פרפקציוניזם הופך לבעיה כאשר הערך העצמי שלנו תלוי כל הזמן בביצועים- ” אם זה לא מושלם, אני לא שווה מספיק”. במיוחד בעבודה, החשש מלעשות טעויות, להיתפס כלא מקצועיים, או “לצאת קטנים” מול אחרים, עלול ליצור חרדה חברתית סמויה.
מחקרים מראים כי אנשים עם פרפקציוניזם עלולים לפתח גם חרדה חברתית כאשר שניהם מתאפיינים בסטנדרטים גבוהים ונוקשים כלפי עצמי.
כלומר, הביטוי יכול להיות שאנשים אלו ימנעו מסיטואציות חברתיות מהחשש איך אני אתפס מול האחרים- לחשוב על כל מילה לפני פגישה, להתעכב על כל פרויקט שעות רבות, ולפחד מהתגובה של הקולגות או לקוחות. דחיינות היא לא עצלנות!… אנשים אשר מתמודדים עם שניהם מתארים קושי להתחיל משימות, קושי לפנות לאנשים חדשים או ליזום וליצור שיתופי פעולה ותחושת פער תמידית של “מה צריך להיות.” לא מדובר בעצלנות, אלא אסטרטגיית התמודדות עם אותו פחד של “מה יגידו עלי” .

איך זה פוגע בקריירה?

דחיינות בפרויקטים, הימנעות מרשתות חברתיות כדי ליצור חשיפה או שיתופי פעולה, פחד מגיוס לקוחות חדשים, אי שליחת קו”ח לעבודה מאתגרת/ניהולית, נטייה לעבוד שעות נוספות בגלל חוסר שביעות רצון תמידית. ומה אפשר לעשות?
 1. זהו את הדפוס: שימו לב מתי הפרפקציוניזם גורם לכם לדחיית משימות: מה אתם אומרים לעצמכם?

 2. חשבו במונחים של ערכים במקום הצלחה מול כישלון: במקום אני חייבת להצליח, תשאלו: איך אני יכולה לפעול בדרך שמבטאת את הערכים שלי- יצירתיות, כנות, מקצועיות?

 3. תרגול “התחלה לא מושלמת”: במקום משימה גדולה, הגדירו את הצעד הראשון הכי קטן שאתם יכולים לעשות

 4. חשיפה יזומה למצבים חברתיים: במקום לשאוף לשלמות, התחייבו לצעדים קטנים: לשאול שאלה קטנה, לפרגן לקולגה, כדי לבנות הרגל של פעולה .

 5. תנו מקום לגוף: מתח בעבודה לא תמיד בראש. עצרו ל30 שניות ושימו לב איך הגוף מרגיש, איפה זה ממוקם, תנו נשימה מכוונת, נשימה סרעפתית והחזירו את הפוקוס לכאן ועכשיו, לעשייה.
פרפקציוניזם, חרדה חברתית ודחיינות הם מעגל שמזין את עצמו במיוחד בסביבה תעסוקתית וחברתית. שינוי מתחיל בהבנה של עצמנו, של הדפוסים שמניעים, להפסיק לחכות לשלמות ולהתחיל לפעול מתוך חמלה.

× צרו קשר גם ב - whatsapp